שימור מבנים היסטוריים הוא נושא חשוב ומורכב, אשר משמר ומתחזק מבנים בעלי ערך היסטורי, אדריכלי או תרבותי לדורות הבאים. מצד אחד, שימור מבנים מאפשר לנו להיזכר בעבר ולשמר את המורשת התרבותית והאדריכלית של העם. מצד שני, שימור מבנים דורש השקעה רבה, מה שלא תמיד כדאי כלכלית.

על פי האמנה לשימור מבנים ואתרי התיישבות של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ישנם שבעה קריטריונים לשימור:

1. אתר הנושא חותם של ראשונות.

2. אתר המהווה עדות לאירוע בעל חשיבות היסטורית.

3. אתר הקשור בחייה או בפעילותה של אישיות או קבוצת אנשים, שהשפיעו על הליכים תרבותיים והיסטוריים.

4. מבנה או מכלול מבנים בעלי אפיון ארכיטקטוני, המייחד תרבות וסגנון בנייה.

5. אתר המאפיין תרבות חיים והווי של תקופה.

6. אתר בעל ערך נופי היסטורי.

7. אתר בעל ייחוד בשיטות בנייה ושימוש בחומרים, המהווה נידבך היסטורי בתרבות הבנייה.

מההיבט ההנדסי, שימור מבנים היסטוריים דורש ידע רב ומיומנות. האתגר העיקרי הוא לשמר את המבנה מבלי לפגוע באופיו ההיסטורי והאדריכלי. פעמים רבות יש לחזק את המבנה מבפנים ומבחוץ תוך שימוש בחומרים מודרניים, מבלי שהדבר ייראה לעין. כמו כן, יש להתאים מערכות מודרניות כמו חשמל, אינסטלציה ומיזוג אוויר למבנה הישן.

יתרונות השימור כוללים שימור המורשת והזהות המקומית, ערך תיירותי וחינוכי למבנה, וכן שימוש מחודש במבנה במקום להרוס אותו ולבנות מחדש. מאידך, החסרונות כוללים עלויות גבוהות, קשיים הנדסיים בשימור ושיפוץ, ולעיתים צורך לערוך שינויי ייעוד כדי שהמבנה יתאים לשימוש מודרני.

לסיכום, שימור מבנים הוא אתגר הנדסי, כלכלי וחברתי. על מנת להצליח בו יש צורך באיזון בין שימור המורשת לצרכים מודרניים, ובמציאת פתרונות יצירתיים מבחינה הנדסית ותכנונית. עם זאת, התועלת בשימור – הן מבחינה תרבותית והן מבחינה כלכלית בטווח הארוך – עולה בדרך כלל על העלויות הכרוכות בו.